תל חצור

ד"ר איגור קריימרמןפרופ' אמנון בן-תור

תל חצור הינו הגדול מבין התילים המקראיים. באלף השני לפנה"ס האתר הגיע לשיאו והתפרס על שטח של כ-800 דונם והיווה אחת הערים החשובות ביותר בדרום הלבנט.בשנת 2005 הוכרז האתר כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו. חצור מוזכרת במספר טקסטים המתוארכים לאלף השני לפנה"ס, בהם כתבי המארות המצריים, תעודות מארכיון מארי, רשימות הפרעונים מהממלכה החדשה וארכיון אל-עמארנה מימיו של פרעה אחנאתן. חורבנה של חצור הכנענית, המכונה "ראש כל הממלכות האלה" (יהושע 11:10), מתואר כחלק ממסע הכיבוש הישראלי של כנען. בנייתה מחדש של העיר וביצורהּ על-ידי הישראלים מיוחסים למלך שלמה (מלכים א' 9:15). במאות השמינית והתשיעית לפנה"ס העיר הפכה להיות מרכז אדמיניסטרטיבי גדול של ממלכת ישראל הצפונית. העיר הישראלית נחרבה על-ידי המלך האשורי תגלת פלאסר III במסע הלחימה שלו כנגד ממלכת ישראל (מלכים ב' 15:29), ולא חזרה שוב לגדולתה ועוצמתה. חצור נחפרה בשנות ה-50' וה-60' על ידי משלחת מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' יגאל ידין ובשנת 1990 הן חודשו בעיר העליונה ע"ר פרופ' אמנו בן-תור. החפירות, הקרויות "חפירות קרן זלץ לזכר יגאל ידין", נערכות מטעם האוניברסיטה העברית ובחסות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. החפירות מנוהלות על ידי פרופ' אמנון בן-תור וד"ר איגור קריימרמן. שרידים ארכיטקטוניים משמעותיים נמצאו ב-30 עונות החפירה באתר. אלו כוללים ביצורים ישראליים, מבני מגורים ומבניים אדמיניסטרטיביים, ארמונות ומקדשים. כמו כן, נחשף ממצא קטן עשיר הכולל מספר לוחות חרס עם כתב יתדות, פסלים, צלמיות, תכשיטים וכלי נשק.

דילוג לתוכן